×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות ל׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) {שביעי} וְעָשִׂ֥יתָ מִזְבֵּ֖חַ מִקְטַ֣ר קְטֹ֑רֶת עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (ב) אַמָּ֨ה אׇרְכּ֜וֹ וְאַמָּ֤ה רׇחְבּוֹ֙ רָב֣וּעַ יִהְיֶ֔ה וְאַמָּתַ֖יִם קֹמָת֑וֹ מִמֶּ֖נּוּ קַרְנֹתָֽיו׃ (ג) וְצִפִּיתָ֨ אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת⁠־גַּגּ֧וֹ וְאֶת⁠־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת⁠־קַרְנֹתָ֑יו וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃ (ד) וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב תַּֽעֲשֶׂה⁠־לּ֣וֹ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו תַּעֲשֶׂ֖ה עַל⁠־שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו וְהָיָה֙ לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֵֽמָּה׃ (ה) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת⁠־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃ (ו) וְנָתַתָּ֤ה אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַפָּרֹ֔כֶת אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת לִפְנֵ֣י הַכַּפֹּ֗רֶת אֲשֶׁר֙ עַל⁠־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָֽׁמָּה׃ (ז) וְהִקְטִ֥יר עָלָ֛יו אַהֲרֹ֖ן קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר בְּהֵיטִיב֛וֹ אֶת⁠־הַנֵּרֹ֖ת יַקְטִירֶֽנָּה׃ (ח) {מפטיר} וּבְהַעֲלֹ֨ת אַהֲרֹ֧ן אֶת⁠־הַנֵּרֹ֛ת בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִםא יַקְטִירֶ֑נָּה קְטֹ֧רֶת תָּמִ֛יד לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (ט) לֹא⁠־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃ (י) וְכִפֶּ֤ר אַהֲרֹן֙ עַל⁠־קַרְנֹתָ֔יו אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה מִדַּ֞ם חַטַּ֣את הַכִּפֻּרִ֗ים אַחַ֤ת בַּשָּׁנָה֙ יְכַפֵּ֤ר עָלָיו֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם קֹֽדֶשׁ⁠־קׇדָשִׁ֥יםב ה֖וּא לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יא) {פרשת כי תשא} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יב) כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת⁠־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֮ג לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖הי״י֖ בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא⁠־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ (יג) זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל⁠־הָעֹבֵר֙ עַל⁠־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל⁠־הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא⁠־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת⁠־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔הי״י֔ לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ (טז) וְלָקַחְתָּ֞ אֶת⁠־כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל⁠־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ לְכַפֵּ֖ר עַל⁠־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ (יז) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יח) וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרׇחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין⁠־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃ (יט) וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת⁠־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת⁠־רַגְלֵיהֶֽם׃ (כ) בְּבֹאָ֞ם אֶל⁠־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ⁠־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל⁠־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כא) וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חׇק⁠־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ (כב) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כג) וְאַתָּ֣ה קַח⁠־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר⁠־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן⁠־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה⁠־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃ (כד) וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃ (כה) וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃ (כו) וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃ (כז) וְאֶת⁠־הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֔יו וְאֶת⁠־הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת⁠־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ (כח) וְאֶת⁠־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־כֵּלָ֑יו וְאֶת⁠־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת⁠־כַּנּֽוֹ׃ (כט) וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֑ים כׇּל⁠־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ (ל) וְאֶת⁠־אַהֲרֹ֥ן וְאֶת⁠־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ (לא) וְאֶל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת⁠־קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ (לב) עַל⁠־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹד לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (לג) אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל⁠־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ (לד) וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֶל⁠־מֹשֶׁ֜ה קַח⁠־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃ (לה) וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ (לו) וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּ֘נָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּהה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (לז) וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לח) אִ֛ישׁ אֲשֶׁר⁠־יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הָעַרְבַּ֖יִם =ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם (חטף פתח באות עי״ן)
• הערות ברויאר ודותן
ב קֹֽדֶשׁ⁠־קׇדָשִׁ֥ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן במג״ה).
• ל!,ל-מ=קֹֽדֶשׁ⁠־קָֽדָשִׁ֥ים (שתי געיות בתיבות המוקפות), וכך בקורן וברויאר.
ג בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֮ הקלדה=בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֘ל והעירו שם על צורה חריגה, כלומר שטעם הזרקא מופיע לכאורה לפני הלמ״ד ולא לאחריה. אבל מעיון בכתב⁠־היד נראה שאין מקום להערה זו, כי טעם הזרקא יושב על בסיס הלמ״ד מימין לראש הלמ״ד, ורק בגלל ראשה של הלמ״ד הטעם אינו יכול לנטות לצד שמאל. צורת כתיבה זו מהווה את מנהגו של כתי״ל במקומות רבים, ואין מקום להעיר עליה וגם לא להעתיק את הצורה החריגה במהדורה הדיגיטלית.
ד וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ =שיטת-א, וכך בקורן וברויאר ומג״ה
• ל,ל1,ב,ש1,ק3,ו=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ (מקום המתיגה)
• ש=וּבְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
ה מִמֶּ֜נָּה =ל?,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (וכך בדותן ובהקלדה עם הערה)
• ל?=מִמֶ֜נָּה (חסר דגש באות מ״ם השניה?); יש נקודה באות מ״ם השניה אבל היא מטושטשת ולא ממורכזת.
E/ע
הערותNotes
(ג) את גגו – במזבח הזהב הוצרך ללמד שגם גגו יהיה מצופה זהב גם כי תבוא עליו האש, וכיון שהזכיר גגו הזכיר גם קירותיו וקרנותיו. ולא הוצרך ללמד כן במזבח העולה (פרשת תרומה) לפי שמצופה נחשת הוא, לא מפני שלא היה לו גג וממלאים חללו אדמה לקיים מה שנאמר מזבח אדמה תעשה לי (סוף פרשת יתרו); ויתכן שעשו כזה במקדש שני של הורודוס אחרי דרשם הפסוקים, רק במשכן ובבית ראשון לא בא במקרא שום זכר מזה, ואם צוה לעשות המזבח נבוב לוחות צוה לעשותו כן למען יקל על נושאיו. (י) חטאת הכפורים – נראה מכאן שהיתה כבר דעת ה׳ לקבוע יום הכפורים קודם מיתת נדב ואביהוא, ואולי לא היתה כונתו לצוות חק שעיר לעזאזל עד שאירע מה שאירע; ועיין מה שאכתוב על זה ראש פרשת אחרי מות. (הקדמה) פרשת תשא (יב) כפר – שרש כִפֵר נגזר מן כופר שהוראתו פדיון, וזה משרש כָפַר ושם כֹפֶר (פרשת נח) שענינם כסוי וטיח כמו הזפת הנמרח על דפי הספינה, והוראתו כדברי שד״ל, כסות על חטא לבלתי יראה, וברוב הפעמים בא להורות סליחת חטא ספק או נעלם מעושיו, ונרדף לשרש סלח, רק האחרון תלוי בחסד האל בלבד (סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך, פרשת שלח), וזה במעשי האדם המביא כופר פשעיו ויכופר לו; ואם מצאנו פשעינו אתה תכפרם (תהלים ס״ה:ד׳) ענינו יסורנו הם כופר עונותינו, מלבד שגם אם יקלע איש אל השערה בהבדל הנרדפים, לא ימנע שפעם בפעם ישתמש המקרא באחד מהם להוראת נרדפו. ועיין מה שאכתוב בעזרת השם יתברך ריש פרשת במדבר. (כג) מר דרור – המור הוא שרף הנוטף מאחד עצי ארץ ערב, ואולי נגזר שמו משם מַר שענינו טפה (ישעיהו מ׳:ט״ו), ויש ממנו נוטף על ידי חריצים בקלפה הנעשים בידי אדם והוא הגרוע, בעוד שהנוטף מעצמו הוא המשובח. ונקרא כאן בשם דרור שענינו יוצא חפשי מעצמו, על דרך שקרא לצפור המבקש לו בסתו אקלימים חמים לשכנו, דרור, לפי שבן חורין הוא, אל אשר יחפץ שם ילך. (כה) רקח מרקחת – על דרך יתר הפלטה, שיר השירים, מרקחת משובחת, וכן פירשתי גם כן רחם רחמתים (שירת דבורה) המשובחת בנשים. (לב) ייסך – כמו ויישם בארון במצרים (סוף פרשת ויחי), שניהם בנין הָפְעַל, והראוי ויושם, יוסך.
מתכנתו – תיבה נגזרת מתחלתה משרש כון, ובאה ת״ו בראשה בתיבת תֹּכֶן שהיא שם דבר והוראתו סדר וערך, ולא מספר כדעת קצת, ומזה ולו נתכנו עלילות (שמואל א ב׳:ג׳); ואחר כך קרה לתיבת זו מה שקרה לתיבת ׳רום׳ בלשון חכמים, שמשם תרומה בנו שרש ׳תרם׳, כך משרש כון נולד שם ׳תֹּכֶן׳, וממנו פעל ׳תִּכֵּן׳, ושם מתכונת ותכונה.
(לד) סמים – נראה לי שיש הפרש בין סמים לבשמים כדרך שיש בלשון איטלקי בן Droghe ובין Aromi, וכל בשם סם ולא כל סם בשם, שכן יאמרו סם חיים וסם המות, ולא יאמרו בושם חיים, על כן כתב כאן סמים ולא בשמים לפי שאין ריח כולם עָרֵב, כמו שאמרו חז״ל על החלבנה הידועה אצלם. ולפי זה אנו צריכים לפרש תיבת סמים כפי מדרש רבותינו ז״ל.
בד בבד – כל מין ומין ממשקל בפני עצמו כראוי לתכונתו, והתיבה נגזרת מן בדד; ועם למ״ד שימושית, לבד לבדד, בפני עצמו. והאל אמר למשה שיתן בקטרת נטף ושחלת וחלבנה, ועל הכל לבונה, לעכב, וסמים אחרים שלא לעכב, ולא נתן לו שיעור, ומשה ימד משקל כל אחד לפי תכונתם כפי שחכמי לב הבקיאים במלאכת המרקחת יאמרו לו שראוי.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×